פסק-דין בתיק עע"ם 6291/10

השופטת ע' ארבל:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כב' השופטת מיכל אגמון גונן), אשר דחה את עתירתו של המערער, שביקש לבטל את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שאישרה את תכנית נת/7/553/א. לטענת המערער, מדובר בהקמת מספר גורדי שחקים באמצע שכונת וילות, כאשר מדובר באזור צפוף, קטן וגדוש פקקי תנועה. לטעמו, התוכנית תהפוך את האזור כולו לחלום בלהות של צפיפות, רעש, זיהום אויר ופקקי תנועה תמידיים, בלשונו.

רקע והשתלשלות הדברים

1.        הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז החליטה ליתן תוקף לתכנית נת/7/553/א (להלן: התכנית החדשה), החלה על "מגרש מכבי" שבצפון העיר נתניה. המערער, המתגורר ברחוב הצמוד למגרש, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה להורות על ביטול החלטות הוועדה המחוזית, וכן להורות למשיבות שהן הוועדה המחוזית ועירית נתניה, לאשר בניה התואמת את אופי הבניה הקיים בלבד.

2.        התכנית החדשה החליפה את תכנית נת/553/7 (להלן: התכנית הקודמת) שאושרה בשנת 1997. השטח נשוא העתירה משמש איצטדיון הכדורגל העירוני של העיר נתניה המכונה "הקופסה". התוכנית הקודמת ביקשה, בין היתר, לשנות את יעוד השטח מציבורי פתוח, שטח לבנין ציבור ודרכים, לשטח הכולל בנוסף לאלו גם אזור מגורים מיוחד ג' ואזורי חנייה ציבוריים. בהתאם לכך אושר במסגרת התכנית הקודמת לבנות 3 בניינים בני 16 קומות וקומת גג על גבי עמודים הכוללים כל אחד 66 יחידות דיור. כן כללה התכנית הקודמת היתר לבניית מבנה ציבור בן 3 קומות על גבי השטח.

3.        התכנית הקודמת לא מומשה לבסוף ולאחריה אושרה התכנית החדשה. מטרות התכנית החדשה מפורטות בסעיף 10 לתכנית (נספח ב' לתגובת הוועדה המחוזית) כדלקמן:

"א. איחוד וחלוקה מחדש בהסכמת בעלים...

א. שינוי יעוד ממגורים מיוחד ג', שטח ציבורי פתוח, שטח בנייני ציבור, דרכים וחניה ציבורית, למגורים רב קומות, שטח ציבורי פתוח, שטח בנייני ציבור ודרכים.

ב. הגדלת מספר יח"ד מ-198 ל-350 יח"ד.

ג. הגדלת שטחים עיקריים ושטחי שירות.

ד. הגדלת מספר הקומות, ל-19 קומות על עמודים מעל 2 קומות מרתף.

ה. קביעת עקרונות הבינוי, העמדת הבניינים, מספרם, גובהם המרבי וקווי הבנין.

ו. קביעת זיקת הנאה לחניה ולמעבר כלי רכב בתחום השטח הציבורי הפתוח ובין מגרשי המגורים.

ז. קביעת השימושים הציבוריים בשטח בנייני ציבור".

           השינוי העיקרי בתכנית החדשה מתבטא בהגדלת מספר הקומות בבנייני המגורים והגדלת מספר יחידות הדיור באופן משמעותי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

4.        תחילה קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת העירייה לדחות את העתירה נגדה על הסף, שכן היא אינה מוסד תכנון ואין לה חלק בעניין. בית המשפט המחוזי קבע שהעתירה תוקפת את החלטת הוועדה המחוזית ואינה מכילה טענות נגד העירייה, למעט בקשת המערער ליתן צו המגביל את העירייה באישור תכניות החלות על השטח נשוא העתירה. מעבר למגבלות הכלליות של בית המשפט במתן הוראות מקצועיות לרשויות התכנון, הואיל והעירייה אינה משרד תכנון סעד זה אינו מעשי.

5.        בהתייחס לגוף העתירה, הדגיש בית המשפט המחוזי כי בהליך המנהלי בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של רשויות התכנון וכל סמכותו מתמצית בבחינת סבירות החלטות הרשות. החלטות הוועדה המחוזית לאישור התכנית החדשה נתקבלו לאחר מסלול תכנוני תקין ולאחר בחינת מכלול השיקולים וההתנגדויות.

           נגד התכנית החדשה הוגשו 4 התנגדויות עקרוניות של תושבים המתגוררים בסמוך לשטח התכנית, ביניהם המערער. עיקר הטענות נשמעו נגד גובה המבנים, היקף הבנייה והעמסת יתר על מערכת התחבורה באופן שיצור רעש, זיהום אויר ופגיעה בערך הנכסים. לאחר ששמעה התנגדויות ומתוך התחשבות בצרכי התושבים וזכויותיהם, אישרה הוועדה המחוזית את התכנית החדשה. מה גם שבנוסף החליטה הוועדה לצמצם את התכנית החדשה בבנין אחד ולהגדיל את הרווח בין הבניינים. הוועדה המחוזית דנה בכל ההתנגדויות ודחתה אותן אחת לאחת תוך שנימקה את ההחלטה גם לעניין כיעור האזור. בית המשפט הפנה לכך שהוועדה המחוזית ציינה כי המרחק מבית המתנגד לבין המבנים המוצעים הוא ניכר, תוך הדגשה כי במקום שבו מוצעת התכנית החדשה קיים אצטדיון עירוני, העתקתו והקמת פרויקט מגורים איכותי עם ריאות ירוקות בלב העיר עם מבנה ציבורי, עשוי דווקא לתרום לאזור ולהשביח את הנכסים שבו. על בסיס האמור, דחה בית המשפט את העתירה.